החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין (Curcumin).
החומר הוא נוגד חמצון חזק מאוד, נוגד דלקות, נוגד חיידקים, נוגד נגיפים ונוגד סרטן. כמו כן מצאו החוקרים שהכורכומין סופח גזים, נוגד קרישה, מעודד ייצור מיצי מרה, מעודד התחדשות רקמות, משפר את תפקוד הכבד, משפר את תפקוד מערכת העיכול ותומך במערכת הקרדיו-וסקולרית.
- בניסוי קליני מבוקר עם חולים הסובלים מדלקת מפרקים ריאומטית (RA) ניתן מינון של 120 מ"ג כורכומין ביום, ונצפה שיפור משמעותי בתסמינים.
- ממחקר על מעשנים שקיבלו 1.5 גרם אבקת כורכום ליום במשך 30 יום, עולה שצריכת כורכום – גם במינון נמוך – מספקת הגנה מנזקי עישון.
- הכורכומין ידוע כמדלל דם טבעי, ולכן לא רצוי לצרוך אותו לפני ניתוחים.
- הכורכומין נמצא כמעכב את התקדמות מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.
מחקרים רבים הראו כי הכורכומין מעכב שגשוג של מגוון רחב של שורות תאים סרטניים וגורם להשראת מוות תאי מתוכנת (apoptosis).
הכורכומין מגביר את האפקט של הטיפול הכימותרפי. בהקשר זה יש לציין כי על אף שכורכומין הנו נוגד חמצון ואמור לכאורה לסתור את פעילות הכימותרפיה, הוא גורם להשראת מוות תאי מתוכנת ומעכב פקטורים שונים הקשורים בתהליך הסרטני. פעילותו במשולב עם הכימותרפיה, על פי מרבית המחקרים הפארה-קליניים, גורמת לעיכוב הגידול ולעתים אף להצטמקותו.
ניתן להגביר את ספיגתו במעי, ע"י הוספת פפרין, המרכיב הפעיל בפלפל שחור, מגבירה את ספיגת הכורכומין במעי באופן ניכר, ובמודלים מסוימים – עד 2000%. כן נמצא שצריכת כורכומין בתוספת פפרין במשולב עם מזון שומני מעצימה את זמינותו הביולוגית.
מינון מומלץ:
1-2 טבליות ביום, עם הארוחה.
השפעות בין תרופתיות:
לא מומלץ לנוטלי קומדין.